Перевод: со всех языков на английский

с английского на все языки

בר ובר בר

  • 1 אנדרו לויד ובר

    Andrew Lloyd Webber

    Hebrew-English dictionary > אנדרו לויד ובר

  • 2 תכברא

    תַּכְבְּרָא, תּוּכְ׳m. ( כבר; cmp. כְּבָרָה) (basket,) the body of an animal stuffed with its loose pieces (head, legs, entrails) and roasted. Targ. 1 Sam. 25:18 (h. text עשוית; Rashi to Pes.74a quotes תַּכְבְּרָנִין).Pes.74a ר׳ ישמעאל קוריהו תַּכְבָּרוכ׳ Ms. O. (ed. תוך תוך, v. תּוֹךְ I) R. Yishmael called it (the prepared Passover sacrifice) a takhbar (basket); R. Ṭ. called it, a kid with a helmet (v. קָלַס I); Y. ib. VII, beg.34a (read:) תוך בר דבריר׳ ישמעאלר׳ טרפון אומר מקולס; Mekh. Bo s. 6 (read:) תוך ובר דבריר״יר״ע אומר מקולס; Yalk. Ex. 197 תוך ובר דבריר״א ד״ע אומרוכ׳ (corr. acc.). תוך בר, תוך ובר arisen from a phonetic etymology of תּוּכְבָּר, as if meaning inside (and) outside.

    Jewish literature > תכברא

  • 3 תוכ׳

    תַּכְבְּרָא, תּוּכְ׳m. ( כבר; cmp. כְּבָרָה) (basket,) the body of an animal stuffed with its loose pieces (head, legs, entrails) and roasted. Targ. 1 Sam. 25:18 (h. text עשוית; Rashi to Pes.74a quotes תַּכְבְּרָנִין).Pes.74a ר׳ ישמעאל קוריהו תַּכְבָּרוכ׳ Ms. O. (ed. תוך תוך, v. תּוֹךְ I) R. Yishmael called it (the prepared Passover sacrifice) a takhbar (basket); R. Ṭ. called it, a kid with a helmet (v. קָלַס I); Y. ib. VII, beg.34a (read:) תוך בר דבריר׳ ישמעאלר׳ טרפון אומר מקולס; Mekh. Bo s. 6 (read:) תוך ובר דבריר״יר״ע אומר מקולס; Yalk. Ex. 197 תוך ובר דבריר״א ד״ע אומרוכ׳ (corr. acc.). תוך בר, תוך ובר arisen from a phonetic etymology of תּוּכְבָּר, as if meaning inside (and) outside.

    Jewish literature > תוכ׳

  • 4 תַּכְבְּרָא

    תַּכְבְּרָא, תּוּכְ׳m. ( כבר; cmp. כְּבָרָה) (basket,) the body of an animal stuffed with its loose pieces (head, legs, entrails) and roasted. Targ. 1 Sam. 25:18 (h. text עשוית; Rashi to Pes.74a quotes תַּכְבְּרָנִין).Pes.74a ר׳ ישמעאל קוריהו תַּכְבָּרוכ׳ Ms. O. (ed. תוך תוך, v. תּוֹךְ I) R. Yishmael called it (the prepared Passover sacrifice) a takhbar (basket); R. Ṭ. called it, a kid with a helmet (v. קָלַס I); Y. ib. VII, beg.34a (read:) תוך בר דבריר׳ ישמעאלר׳ טרפון אומר מקולס; Mekh. Bo s. 6 (read:) תוך ובר דבריר״יר״ע אומר מקולס; Yalk. Ex. 197 תוך ובר דבריר״א ד״ע אומרוכ׳ (corr. acc.). תוך בר, תוך ובר arisen from a phonetic etymology of תּוּכְבָּר, as if meaning inside (and) outside.

    Jewish literature > תַּכְבְּרָא

  • 5 תּוּכְ׳

    תַּכְבְּרָא, תּוּכְ׳m. ( כבר; cmp. כְּבָרָה) (basket,) the body of an animal stuffed with its loose pieces (head, legs, entrails) and roasted. Targ. 1 Sam. 25:18 (h. text עשוית; Rashi to Pes.74a quotes תַּכְבְּרָנִין).Pes.74a ר׳ ישמעאל קוריהו תַּכְבָּרוכ׳ Ms. O. (ed. תוך תוך, v. תּוֹךְ I) R. Yishmael called it (the prepared Passover sacrifice) a takhbar (basket); R. Ṭ. called it, a kid with a helmet (v. קָלַס I); Y. ib. VII, beg.34a (read:) תוך בר דבריר׳ ישמעאלר׳ טרפון אומר מקולס; Mekh. Bo s. 6 (read:) תוך ובר דבריר״יר״ע אומר מקולס; Yalk. Ex. 197 תוך ובר דבריר״א ד״ע אומרוכ׳ (corr. acc.). תוך בר, תוך ובר arisen from a phonetic etymology of תּוּכְבָּר, as if meaning inside (and) outside.

    Jewish literature > תּוּכְ׳

  • 6 ארקוליאני

    אַרְקוּלְיָאנֵי, אַרְקוּרְיָאנֵיm. pl. Herculiani, body of guards instituted by Diocletian, together with the Joviani, to supersede the prætorians (Gibb. I, 434; v. Sachs Beitr. I, 113 sq.). Esth. R. to I, 3 יכולני ובר ק׳ (corr. יוביאני ואר׳).

    Jewish literature > ארקוליאני

  • 7 אַרְקוּלְיָאנֵי

    אַרְקוּלְיָאנֵי, אַרְקוּרְיָאנֵיm. pl. Herculiani, body of guards instituted by Diocletian, together with the Joviani, to supersede the prætorians (Gibb. I, 434; v. Sachs Beitr. I, 113 sq.). Esth. R. to I, 3 יכולני ובר ק׳ (corr. יוביאני ואר׳).

    Jewish literature > אַרְקוּלְיָאנֵי

  • 8 אַרְקוּרְיָאנֵי

    אַרְקוּלְיָאנֵי, אַרְקוּרְיָאנֵיm. pl. Herculiani, body of guards instituted by Diocletian, together with the Joviani, to supersede the prætorians (Gibb. I, 434; v. Sachs Beitr. I, 113 sq.). Esth. R. to I, 3 יכולני ובר ק׳ (corr. יוביאני ואר׳).

    Jewish literature > אַרְקוּרְיָאנֵי

  • 9 בקיע I

    בְּקִיעַI m. ( בקע; cmp. בִּצְעָה) fissure, ditch, esp. small pond for washing clothes. M. Kat. 8b נברכת וב׳, expl. as גיהא ובר גיהא a large pond and a small pond. Tosef.B. Bath.I, 2. Ib. M. Kat. I, 9 זו היא נ׳ … ב׳ Nibrekheth a. Bkia are the same; Y. ib. I, 80d כל שהוא תושבוכ׳ any permanent cut in the ground is called בקיע ( fissure, a grave, wash-pond). (Another opin. in Ar. ב׳ = אבן ב׳ a flat stone whereon washers beat their clothes; Y. l. c. כל שהואוכ׳ any stone fixed in the ground is called a bkia.Ms. M. a. ed. Ven. נְקִיעַ, v. נֶקַע.

    Jewish literature > בקיע I

  • 10 בְּקִיעַ

    בְּקִיעַI m. ( בקע; cmp. בִּצְעָה) fissure, ditch, esp. small pond for washing clothes. M. Kat. 8b נברכת וב׳, expl. as גיהא ובר גיהא a large pond and a small pond. Tosef.B. Bath.I, 2. Ib. M. Kat. I, 9 זו היא נ׳ … ב׳ Nibrekheth a. Bkia are the same; Y. ib. I, 80d כל שהוא תושבוכ׳ any permanent cut in the ground is called בקיע ( fissure, a grave, wash-pond). (Another opin. in Ar. ב׳ = אבן ב׳ a flat stone whereon washers beat their clothes; Y. l. c. כל שהואוכ׳ any stone fixed in the ground is called a bkia.Ms. M. a. ed. Ven. נְקִיעַ, v. נֶקַע.

    Jewish literature > בְּקִיעַ

  • 11 בר I

    בַּרI m. (b. h.; ברר) (empty, open) 1) uncultivated ground, forest, prairie; opp. יישוב. Kil. VIII, 6. Ḥull.80a שור הבר the ox of the prairie, buffalo. Ib. איל הב׳ forest ram. Y.Sabb.XIV, 14b bot. חזיר של ב׳ wild swine. 2) clear, visible, whence the outside, surface, opp. תוך. Yoma 72b a scholar שאין תוכו כבָרֹו whose inside is not as his outside (who is insincere); Ber.28a. Y.Pes.VII, 34a bot. תוך בר the inner parts of the Passover lamb must hang outside (not be put inside, v. R. Akiba in Mish. VII, 1); Mekh. Bo, 6 תוך ובר (read תוכו בר); Pes.74a R. Ish. called it תוך בר Ar. s. v. תך 2 (ed. תוך תוך, Var. in Rashi a. Ar. תוכברא q. v.).

    Jewish literature > בר I

  • 12 בַּר

    בַּרI m. (b. h.; ברר) (empty, open) 1) uncultivated ground, forest, prairie; opp. יישוב. Kil. VIII, 6. Ḥull.80a שור הבר the ox of the prairie, buffalo. Ib. איל הב׳ forest ram. Y.Sabb.XIV, 14b bot. חזיר של ב׳ wild swine. 2) clear, visible, whence the outside, surface, opp. תוך. Yoma 72b a scholar שאין תוכו כבָרֹו whose inside is not as his outside (who is insincere); Ber.28a. Y.Pes.VII, 34a bot. תוך בר the inner parts of the Passover lamb must hang outside (not be put inside, v. R. Akiba in Mish. VII, 1); Mekh. Bo, 6 תוך ובר (read תוכו בר); Pes.74a R. Ish. called it תוך בר Ar. s. v. תך 2 (ed. תוך תוך, Var. in Rashi a. Ar. תוכברא q. v.).

    Jewish literature > בַּר

  • 13 בר II, ברא

    בַּרII, בְּרָא m. ch. (b. h. בַּר poetic; ברי) son, offspring. Targ. Gen. 4:25; a. v. fr.ב׳ שמואל son of Sam.; … בְּרֵיה דר׳ son of … Ber.3a. Ḥull.11a; a. v. fr.B. Mets. 110a … בְּרָהּ דבת the son of the daughter of … Sabb.116b במקום ברא ברתאוכ׳ where there is a son, the daughter cannot inherit. Y.Shebi.IX, 39a bot. אמה דהן ילדת ב׳ this nans mother has born a son, i. e. she may be proud of him; Y.Ab. Zar. IV, 43d אית לאימיה ב׳ (not ואית); a. v. fr.Pl. בְּרִין, בְּרֵי. Targ. Y. Ex. 10:9 (some ed.). Targ. Ps. 127:5 Ms. בְּנִין, בְּנֵי, בְּנַיָּא. Targ. Gen. 5:4 בְּנִין וּבְנָן sons and daughters; a. fr.Keth.IV, 10 (in a marriage contract) בנין דכרין male issue, opp. בְּנָן נוקבין, ib. 11.Ber.10a ב׳ דמעלו good children. Y.B. Bath.VIII, 16b bot. אין הוון בנוי דהנייה (read בָּנַיי) if my children turn out well; a. v. fr. בר בר, בר בת grandson. Esth. R. introd. (expl. נין ונכד) בר ובר בר (not וברבר) son and grandson; a. fr. Fem. v. בְּרַת. (The meaning of בר in compounds is generally the same as of בן a. בעל, e. g. ב׳ אולפן a scholar, ב׳ אמודאי a diver, ב׳ שטיא a maniac, ב׳ דעת a rational being. בר בי רב, v. בֵּי. For compounds which are not self-evident, see the respective determinants.

    Jewish literature > בר II, ברא

  • 14 בַּר

    בַּרII, בְּרָא m. ch. (b. h. בַּר poetic; ברי) son, offspring. Targ. Gen. 4:25; a. v. fr.ב׳ שמואל son of Sam.; … בְּרֵיה דר׳ son of … Ber.3a. Ḥull.11a; a. v. fr.B. Mets. 110a … בְּרָהּ דבת the son of the daughter of … Sabb.116b במקום ברא ברתאוכ׳ where there is a son, the daughter cannot inherit. Y.Shebi.IX, 39a bot. אמה דהן ילדת ב׳ this nans mother has born a son, i. e. she may be proud of him; Y.Ab. Zar. IV, 43d אית לאימיה ב׳ (not ואית); a. v. fr.Pl. בְּרִין, בְּרֵי. Targ. Y. Ex. 10:9 (some ed.). Targ. Ps. 127:5 Ms. בְּנִין, בְּנֵי, בְּנַיָּא. Targ. Gen. 5:4 בְּנִין וּבְנָן sons and daughters; a. fr.Keth.IV, 10 (in a marriage contract) בנין דכרין male issue, opp. בְּנָן נוקבין, ib. 11.Ber.10a ב׳ דמעלו good children. Y.B. Bath.VIII, 16b bot. אין הוון בנוי דהנייה (read בָּנַיי) if my children turn out well; a. v. fr. בר בר, בר בת grandson. Esth. R. introd. (expl. נין ונכד) בר ובר בר (not וברבר) son and grandson; a. fr. Fem. v. בְּרַת. (The meaning of בר in compounds is generally the same as of בן a. בעל, e. g. ב׳ אולפן a scholar, ב׳ אמודאי a diver, ב׳ שטיא a maniac, ב׳ דעת a rational being. בר בי רב, v. בֵּי. For compounds which are not self-evident, see the respective determinants.

    Jewish literature > בַּר

  • 15 הני

    הֲנִי, הֲנָאch. (preced.) to please, to profit. Targ. Jer. 31:25 הֲנַתְנִי ed. Lag. (oth. ed. הֲנָאַתְנִי). Targ. Is. 44:10 לַהֲנָאָה (h. text הוֹעִיל); a. e.Part. הָנֵי. Gen. R. s. 8 עביד מה דה׳ לך do what pleases thee.Pl. הַנְיָין. Gen. R. s. 3; s. 9 דיןה׳ לי יתהון לאה׳ לי these (worlds) please me, those did not ; Midr. Till. to Ps. 34; Koh. R. to III, 11, v. דֵּן. Af. אַהֲנִי 1) to please, do good, benefit. Targ. Hab. 2:18; a. fr.Snh.99b bot. מאי אַהֲנוּ לן רבנן (not אהני) what good have the Rabbis done us? Ab. Zar.14b אַהֲנָאִי לכוןוכ׳ I did you good inasmuch Y.Ber.I, 4b bot. ומה מְהַנְיָא ליה (ed. Krot. ומה missing) what good will ‘it do him?; Y.M. Kat. III, 83c bot. ומה אנים ליה (corr. acc.); a. fr. 2) to take effect, be legal. Tem.4b אי עביד מַהֲנֵי if (what the law forbids) has been done, the act has its legal effect. Ber.43a מְהַנְיָא ליה הסבה the lying down of a company for a meal has an influence (in that one says the benediction in behalf of all); a. fr. Ithpe. אִתְהֲנֵי, Ithpa. אִתְהַנֵּי to profit, enjoy, be gratified. Targ. Y. Deut. 1:6 א׳ לכון it benefitted you (v. Sifré Deut. 5). Targ. O. Gen. 37:26.Targ. 2 Sam. 17:16 דלמא יִתְהֲנִיוכ׳ (ed. Wil. יִתַּהֲנִי) perhaps it will please the king (h. text יְבֻלַּע). Targ. Ez. 16:31; a. e.Ned.50a דאִיתְהֲנִיוכ׳ that I should enjoy this worlds goods. Ḥag.15a לִיתְהֲנֵיוכ׳ let him (myself) enjoy the world. Yeb.103a מִתְהַנְיָא מעבירה she derived gratification from a sinful act. Y.Snh.X, 29b top ובר נש לא מִתְהֲנֵי כלום (not מתהנים) and none were benefitted; a. fr.

    Jewish literature > הני

  • 16 הנא

    הֲנִי, הֲנָאch. (preced.) to please, to profit. Targ. Jer. 31:25 הֲנַתְנִי ed. Lag. (oth. ed. הֲנָאַתְנִי). Targ. Is. 44:10 לַהֲנָאָה (h. text הוֹעִיל); a. e.Part. הָנֵי. Gen. R. s. 8 עביד מה דה׳ לך do what pleases thee.Pl. הַנְיָין. Gen. R. s. 3; s. 9 דיןה׳ לי יתהון לאה׳ לי these (worlds) please me, those did not ; Midr. Till. to Ps. 34; Koh. R. to III, 11, v. דֵּן. Af. אַהֲנִי 1) to please, do good, benefit. Targ. Hab. 2:18; a. fr.Snh.99b bot. מאי אַהֲנוּ לן רבנן (not אהני) what good have the Rabbis done us? Ab. Zar.14b אַהֲנָאִי לכוןוכ׳ I did you good inasmuch Y.Ber.I, 4b bot. ומה מְהַנְיָא ליה (ed. Krot. ומה missing) what good will ‘it do him?; Y.M. Kat. III, 83c bot. ומה אנים ליה (corr. acc.); a. fr. 2) to take effect, be legal. Tem.4b אי עביד מַהֲנֵי if (what the law forbids) has been done, the act has its legal effect. Ber.43a מְהַנְיָא ליה הסבה the lying down of a company for a meal has an influence (in that one says the benediction in behalf of all); a. fr. Ithpe. אִתְהֲנֵי, Ithpa. אִתְהַנֵּי to profit, enjoy, be gratified. Targ. Y. Deut. 1:6 א׳ לכון it benefitted you (v. Sifré Deut. 5). Targ. O. Gen. 37:26.Targ. 2 Sam. 17:16 דלמא יִתְהֲנִיוכ׳ (ed. Wil. יִתַּהֲנִי) perhaps it will please the king (h. text יְבֻלַּע). Targ. Ez. 16:31; a. e.Ned.50a דאִיתְהֲנִיוכ׳ that I should enjoy this worlds goods. Ḥag.15a לִיתְהֲנֵיוכ׳ let him (myself) enjoy the world. Yeb.103a מִתְהַנְיָא מעבירה she derived gratification from a sinful act. Y.Snh.X, 29b top ובר נש לא מִתְהֲנֵי כלום (not מתהנים) and none were benefitted; a. fr.

    Jewish literature > הנא

  • 17 הֲנִי

    הֲנִי, הֲנָאch. (preced.) to please, to profit. Targ. Jer. 31:25 הֲנַתְנִי ed. Lag. (oth. ed. הֲנָאַתְנִי). Targ. Is. 44:10 לַהֲנָאָה (h. text הוֹעִיל); a. e.Part. הָנֵי. Gen. R. s. 8 עביד מה דה׳ לך do what pleases thee.Pl. הַנְיָין. Gen. R. s. 3; s. 9 דיןה׳ לי יתהון לאה׳ לי these (worlds) please me, those did not ; Midr. Till. to Ps. 34; Koh. R. to III, 11, v. דֵּן. Af. אַהֲנִי 1) to please, do good, benefit. Targ. Hab. 2:18; a. fr.Snh.99b bot. מאי אַהֲנוּ לן רבנן (not אהני) what good have the Rabbis done us? Ab. Zar.14b אַהֲנָאִי לכוןוכ׳ I did you good inasmuch Y.Ber.I, 4b bot. ומה מְהַנְיָא ליה (ed. Krot. ומה missing) what good will ‘it do him?; Y.M. Kat. III, 83c bot. ומה אנים ליה (corr. acc.); a. fr. 2) to take effect, be legal. Tem.4b אי עביד מַהֲנֵי if (what the law forbids) has been done, the act has its legal effect. Ber.43a מְהַנְיָא ליה הסבה the lying down of a company for a meal has an influence (in that one says the benediction in behalf of all); a. fr. Ithpe. אִתְהֲנֵי, Ithpa. אִתְהַנֵּי to profit, enjoy, be gratified. Targ. Y. Deut. 1:6 א׳ לכון it benefitted you (v. Sifré Deut. 5). Targ. O. Gen. 37:26.Targ. 2 Sam. 17:16 דלמא יִתְהֲנִיוכ׳ (ed. Wil. יִתַּהֲנִי) perhaps it will please the king (h. text יְבֻלַּע). Targ. Ez. 16:31; a. e.Ned.50a דאִיתְהֲנִיוכ׳ that I should enjoy this worlds goods. Ḥag.15a לִיתְהֲנֵיוכ׳ let him (myself) enjoy the world. Yeb.103a מִתְהַנְיָא מעבירה she derived gratification from a sinful act. Y.Snh.X, 29b top ובר נש לא מִתְהֲנֵי כלום (not מתהנים) and none were benefitted; a. fr.

    Jewish literature > הֲנִי

  • 18 הֲנָא

    הֲנִי, הֲנָאch. (preced.) to please, to profit. Targ. Jer. 31:25 הֲנַתְנִי ed. Lag. (oth. ed. הֲנָאַתְנִי). Targ. Is. 44:10 לַהֲנָאָה (h. text הוֹעִיל); a. e.Part. הָנֵי. Gen. R. s. 8 עביד מה דה׳ לך do what pleases thee.Pl. הַנְיָין. Gen. R. s. 3; s. 9 דיןה׳ לי יתהון לאה׳ לי these (worlds) please me, those did not ; Midr. Till. to Ps. 34; Koh. R. to III, 11, v. דֵּן. Af. אַהֲנִי 1) to please, do good, benefit. Targ. Hab. 2:18; a. fr.Snh.99b bot. מאי אַהֲנוּ לן רבנן (not אהני) what good have the Rabbis done us? Ab. Zar.14b אַהֲנָאִי לכוןוכ׳ I did you good inasmuch Y.Ber.I, 4b bot. ומה מְהַנְיָא ליה (ed. Krot. ומה missing) what good will ‘it do him?; Y.M. Kat. III, 83c bot. ומה אנים ליה (corr. acc.); a. fr. 2) to take effect, be legal. Tem.4b אי עביד מַהֲנֵי if (what the law forbids) has been done, the act has its legal effect. Ber.43a מְהַנְיָא ליה הסבה the lying down of a company for a meal has an influence (in that one says the benediction in behalf of all); a. fr. Ithpe. אִתְהֲנֵי, Ithpa. אִתְהַנֵּי to profit, enjoy, be gratified. Targ. Y. Deut. 1:6 א׳ לכון it benefitted you (v. Sifré Deut. 5). Targ. O. Gen. 37:26.Targ. 2 Sam. 17:16 דלמא יִתְהֲנִיוכ׳ (ed. Wil. יִתַּהֲנִי) perhaps it will please the king (h. text יְבֻלַּע). Targ. Ez. 16:31; a. e.Ned.50a דאִיתְהֲנִיוכ׳ that I should enjoy this worlds goods. Ḥag.15a לִיתְהֲנֵיוכ׳ let him (myself) enjoy the world. Yeb.103a מִתְהַנְיָא מעבירה she derived gratification from a sinful act. Y.Snh.X, 29b top ובר נש לא מִתְהֲנֵי כלום (not מתהנים) and none were benefitted; a. fr.

    Jewish literature > הֲנָא

  • 19 סניגורא

    סַנִּיגוֹרָא, בַּר ס׳pr. n. m. Bar-Sannigora. Targ. Y. I Num. 34:8 כרכוי דבר ס׳ the towns of Bar-S. (on the border between Syria and Palestine); (for טבריא ib., read with Y. II אנטוכיא); Sifré Deut. 51 כרכא דבר סנגרא (not דבר); Yalk. ib. 874 (not כרבא); Tosef.Shebi.IV, 11 כפרא דבר סנגרא (read כרכא; Var. סינגורא); Y.Shebi.VI, 36c ברכה רבה ובר סנגדא (corr. acc., or כרכה רבה דבר ס׳ the large town of).

    Jewish literature > סניגורא

  • 20 בר ס׳

    סַנִּיגוֹרָא, בַּר ס׳pr. n. m. Bar-Sannigora. Targ. Y. I Num. 34:8 כרכוי דבר ס׳ the towns of Bar-S. (on the border between Syria and Palestine); (for טבריא ib., read with Y. II אנטוכיא); Sifré Deut. 51 כרכא דבר סנגרא (not דבר); Yalk. ib. 874 (not כרבא); Tosef.Shebi.IV, 11 כפרא דבר סנגרא (read כרכא; Var. סינגורא); Y.Shebi.VI, 36c ברכה רבה ובר סנגדא (corr. acc., or כרכה רבה דבר ס׳ the large town of).

    Jewish literature > בר ס׳

Страницы
  • 1
  • 2

См. также в других словарях:

  • ובר — {{}}C …   אוצר עברית

  • אנדרו לויד ובר — מלחין בריטי, יוצר אוויטה חתולים פנטום האופרה ועוד {{}} …   אוצר עברית

  • Kamsa and Bar Kamsa — The story of Kamsa and Bar Kamsa (or Kamtza and Bar Kamtza) ( he. קמצא ובר קמצא) is the most famous midrash (Jewish legend) regarding the Destruction of the Second Temple in Jerusalem in the first century CE [Kass, Larry.… …   Wikipedia

  • Stele de Mesha — Stèle de Mesha Photographie de la stèle, 1891 La stèle de Mesha est une stèle de basalte noir découverte en 1868 et sur laquelle est gravée une inscription remontant à l époque du roi Moabite Mesha (IXe siècle …   Wikipédia en Français

  • Stèle de Mesha — Photographie de la stèle, 1891 La stèle de Mesha est une stèle de basalte noir découverte en 1868 et sur laquelle est gravée une inscription remontant à l époque du roi Moabite Mesha (IXe siècle av. J.‑C.). Le texte de trente quatre… …   Wikipédia en Français

  • Stèle de mesha — Photographie de la stèle, 1891 La stèle de Mesha est une stèle de basalte noir découverte en 1868 et sur laquelle est gravée une inscription remontant à l époque du roi Moabite Mesha (IXe siècle …   Wikipédia en Français

  • Estela de Mesa — La estela como se fotografió alrededor de 1891. La estela de Mesha (popularizada en el siglo XIX como la Piedra Moabita ) es un piedra de basalto negro, que muestra una inscripción del moabita rey Mesha del siglo IX a. C., descubierta… …   Wikipedia Español

  • La estela de Mesha — Saltar a navegación, búsqueda La estela como se fotografió alrededor de 1891 La estela de Mesha (popularizada en el siglo XIX como la Piedra Moabita ) es un piedra de basalto negro, que muestra una inscripción del moabita rey Mesha del siglo… …   Wikipedia Español

  • Стела Меша — Фотография стелы ок. 1891 Стела царя Меша (известная в XIX веке как «Моавитский камень») представляет собой чёрный базальтовый артефакт, содержащий надпись, сделанную в IX веке до н. э. царём Моава по имени …   Википедия

  • Камца и Бар Камца — (ивр. קמצא ובר קמצא‎)  наиболее известный в иудаизме аггадический мидраш, рассматривающий возможные причины разрушения Второго Иерусалимского Храма в 70 м году н.э., как божьей кары. Приводится в Вавилонском Талмуде, в трактатe Гитин [1].… …   Википедия

  • יוסף וכתונת הפסים המשגעת — מחזמר מאת אנדרו לויד ובר על בסיס סיפור יוסף המקראי {{}} …   אוצר עברית

Поделиться ссылкой на выделенное

Прямая ссылка:
… Нажмите правой клавишей мыши и выберите «Копировать ссылку»